פטור מארנונה

בית המשפט העליון פסק ביום 06.11.2011 כי עסקים המוחזקים על ידי נכים הזכאים לפטור מתשלום ארנונה בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומית (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג- 1953 (להלן- חוק הפטור) (להלן: "חוק הפטור"), יהיו פטורים מתשלום הארנונה גם על נכסים עסקיים.

החוק במדינת ישראל מעניק פטור מתשלום ארנונה מלא או חלקי במקרים המנויים בחוק הפטור.

סעיף 2 לחוק הפטור קובע:

"אלה יהיו פטורים, בתקופות האמורות להלן, מתשלום כל ארנונה שהיו חייבים בה אלמלא חוק זה:

(1) מי שמשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון, תש"ט–1949 (בסעיף זה – חייל), כל עוד הוא חייל כאמור ועד תום ארבעה חדשים מיום שחרורו;

(2) הורה של חייל המוכיח להנחת דעתה של הרשות המקומית שבמקום מגוריו, כי פרנסתו היתה על החייל סמוך לפני תחילת שירותו, וכי אין לו, ואין הוא מסוגל להשיג, פרנסה די מחייתו – כל עוד הוא במצב האמור, וכל עוד החייל פטור לפי פסקה (1)".

מן האמור לעיל ניתן לראות כי חוק הפטור מעניק פטור מלא מתשלום ארנונה לחייל בסדיר, להורי חייל בסדיר התלויים בילדם לשם פרנסתם.
לעומת זאת פטור חלקי מתשלום ארנונה ייתן לאותם האנשים המנויים בסעיף 3 לחוק הפטור שעל פי הוראותיו הזכאים לפטור מתשלום שני שליש ארנונה הינם: נכי צה"ל, נפגעי מלחמת השחרור, נכי המלחמה בנאצים, שוטרים נכים ולבני משפחה של שוטרים שנספו במערכה ולסוהרים נכים.
אולם פטור מתשלום ארנונה ישלל בהתאם לאמור בסעיף 6א לחוק הפטור במידה והדירה של אותו זכאי אינה משמשת אך ורק למגורים, באחד משני מקרים:

1. מי שמחזיק בנכס שאינו משמש למגורים בלבד;

2. מי שהיה חייב בתשלום מקדמות לפי פקודת מס הכנסה במהלך שנת הכספים הנדונה. 
על אף האמור לעיל סעיף 6א, הבהיר כי במקרה בו מי ששילם מקדמות לפי פקודת מס הכנסה אולם בדיעבד התברר כי אותו אדם לא היה חייב במס בשנת הכספים הנדונה, אותו אדם עדיין יזכה לפטור מתשלו ארנונה.
השאלה שעלתה בפסק הדין הינה האם פטור המלא והחלקי חלים אך ורק על דירות מגורים בלבד (בין אם משמשות רק למגורים ובין אם מתנהל בהן עסק) או שמא גם כולל עסקים המוחזקים על ידי מי שזכאי לפטור בהתאם להוראות סעיף 2 ו-3 לחוק הפטור ושאינו חייב בתשלום מקדמה לפי פקודת מס הכנסה. שאלה זו עלתה משום שלשון החוק אשר כה ברורה בנוגע לאותן אוכלוסיות הזכאיות לפטור מתשלום מלא או חלקי של ארנונה אינו נוקט כלל בלשון מפורשת בעניין השאלה על אילו נכסים חל הפטור. על כן נדרש בית הנמשפט העליון לפסוק בשאלה זו.
בפסק הדין בעניין דוד שי ז"ל נ' עיריית נצרת עיליית (עעמ 259/05) פסק בית המשפט העליון כי פטור מתשלום ארנונה יחול גם על נכסיים עסקיים

בית המשפט מפי ששופט גרוניס הגיע למסקנה כי הפטור לא חל רק על דירות מגורים או נכסים עסקיים הפועלים מתוך דירת מגורים וזאת בהתאם תכליתו של החוק. לדברי השופט גרוניס:

"תכליתו של החוק הינה לעודד נכים לצאת לשוק העבודה וכן הושטת יד לאוכלוסיות השונות אשר בשל תרומתן למדינה ראויות לסיוע כלכלי… בהתחשב בכך אינני רואה כל צידוק ליצור אבחנה, בכל הנוגע לתחולת הפטור, בין מי שמפעיל מביתו עסק לבין מי שמחזיק בית עסק הפועל מחוץ לדירת מגורים. אין הצדקה לקבוע, כי מי שנמנה עם הגורמים הזכאים לפטור לא יזקק להקלה בתשלום הארנונה, אך ורק משום שבית העסק בו הוא מחזיק בפועל מחוץ לדירת מגוריו".
פסק דין זה הינו ממשיך את מגמת הפסיקה בכל הקשור לפרשנות הרשויות המקומית להוראות החוק אשר נראה כי הינן ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים, עדיין הן בוחרות לפרש אותן לטובתן או נכון יותר לטובת כיסן.
מגמת הרשויות המקומיות הינה להתעלם מלשון החוק בכל הקשור לפטור וליתן לאותם הפטורים פרשנות מצמצת ביותר כך שיוכלו להעשיר עצמן.
פסיקתו זו של בית המשפט העליון הינה מהפכנית ובגינה צפויים אותם הזכאים לפטור מתשלום ארנונה מלא או חלקי לסור ולדרוש קבלת אותם הכספים ששולמו בגין הארנונה של העסק אשר היה בבעלותם וזאת למרות זכאותם לפטור מתשלום הארנונה על פי הוראת חוק הפטור.

עו"ד אביב טסה הינו עורך דין תמ"א 38, עורך דין מקרקעין עורך דין מקרקעין, עורך דין קבוצות רכישה, עורך דין נדל"ן, עורך דין בתים משותפים, ממשרד עו"ד אביב טסה המתמחה בתחום המקרקעין על היבטיו השונים וביניהם: תמ"א 38, פינוי בינוי, בתים משותפים, סכסוכי שכנים, תכנון ובניה, הפקעות, עסקאות מכר ורכישה, קבוצות רכישה, עסקאות קומבינציה, ייצוג בבתי המשפט ונטריבונלים השונים ועוד.

עיצוב ובנייה Digital Market